siberiawithlove

אלכס, מדען מבריק ומרשים ביותר ממוצא רוסי, שקורות החיים שלו ומעלליו מותירים בפה פעור את כל המתוודע אליו, מגיע למשרדה של אדית בבנק כדי ללמד אותה להשתמש בתוכנה חדשה. כבר מהרגע שבו נפגשו במקרה בחניה, עבר בין השניים חוט בלתי נראה, שהלך והתהדק סביבם.

הספר רווי בסיפורי הרפתקאות והתנסויות שניחוחם מסתורי ומסקרן, וחושף עולמות חבויים שנדמים תחילה רחוקים וזרים, כמעט דמיוניים, אך כל דף ושורה מקרבים אל הקורא את דמויות הגיבורים ואת הטבע הפראי הקפוא והזר שנמסך ומתערבל, אך לא באמת מתמזג, עם החמסינים המהבילים של מציאות מוכרת. האהבה הגורלית היא הנושא שבו עוסק הספר, אהבה של אישה לגבר נשוי שאינו יכול להיות שלה בשלמות. הגבר יפהפה ומקסים ואוהב אותה בכל לבו, אבל אהבתו קשה ופוצעת כמו ערבות הקרח האינסופיות שעיצבו את דמותו. אהובתו השברירית המאוהבת לכודה במערבולת יצרים ותשוקה שהופכים את חייה על פיהם. היא מיטלטלת בין אכזבה להשלמה ובין צער לשמחה, עד שהגורל מתערב וקובע מציאות נחרצת.

כמה קטעים מהסיפורים שרשמתי:

"תחרויות הסקי שלנו נערכו בטמפרטורות האופייניות לאזור, נמוכות מאוד, במינוס עשרים מעלות. קו הזינוק היה גם קו הסיום. בזמן התחרות השופטים שלנו הסתודדו סביבו ושפשפו את ידיהם שהאדימו מקור כשהסירו את הכפפות והפעילו את שעוני העצר בשריקת הזינוק ובקו הסיום. באוויר הצח הקמנו אוהל שבתוכו ערכנו שולחן שוודי. בר יפה משופע בשפע של דליקטסים טעימים למנצחים ולפרופסורים. כל המשתתפים בתחרות הרגישו מנצחים ולא היה משנה מי הגיע ראשון ומי אחרון. היינו לגיבורים כאשר ניצחנו את איתני הטבע והדלות של הסטודנט בסיביר. אני שתיתי לפחות חמש כוסות תה רותח ובלעתי שתי לחמניות נקניק ריחני פיקנטי. באותה תקופה אני זוכר את עצמי רעב כל הזמן. לא היה אוכל בסיביר, לאנשים היה מספיק כסף בכיסים אבל לא היה מה לקנות בו.

'למה צעדתן עירומות בלי בגדים? ולמה נשאתן לפידים בוערים בידיים?'

''האש הבוערת של הלפידים הרחיקה מאתנו חיות מסוכנות, דובים וזאבים החיים ביער. אש הלפידים גוננה עלינו מפני יתושים אוכלי בשר אדם. עירומות צעדנו כי הבגד נגמר לנו בדרך. השמלות שלנו נשרפו על גופינו במאמצים האדירים. כל הבגדים נמסו בזיעה ונקרעו מענפי העצים ביערות הטייגה הצפופים.'

פרופסור אנה יוספוביץ־פטרובסקי הייתה המלכה של קריית המדע שלנו. אישה מרשימה ביופיָהּ. בכל יום בשעות הצהריים הייתה פותחת בסיור הקבוע שלה ברחבי המכון, בין המחלקות השונות. כל דלת נפתחה לפניה וכל אחד מאתנו הקשיב לה ברצון ועזר לפתור את שאלותיה של המדענית החשובה מכולן.

הגבירה הייתה מדענית בעצמה, מהסוג של המדענים המנהלים אשר חותמים על העבודות שלנו בשמם. במקרה של אנה, דבר גנֵבת היצירה לא הפריע לנו במיוחד. העיקר שישבה לנו על השולחנות, ריח בושם משובח סביבה, עישנה סיגריות תוצרת חוץ ופלרטטה אתנו.

נאמר לזכותה שאנה פטרובסקי הייתה היפה מכולן, חיננית, בעלת פנים קטנות וסימטריות. שונה בהרבה מהנשים האחרות במקום העבודה. כולנו היינו מאוהבים בה ושמחנו לשוחח איתה ארוכות בכל נושא שבחרה לדון בו אתנו. היו בינינו מאבקים סמויים על תשומת לבה האדיבה. אנה הייתה הבוסית האמיתית שלנו, הפעילה אותנו בקלי קלות לפי רצונה. בשמחה היינו מוכנים להזיז הצִדה כל עבודה שלנו וגם את מועד הגשתה ולעסוק בנושא שביקשה.

בנינו נוסחאות, ניפחנו מולקולות או עשינו להן תספורת. התכופפנו לפי ההמלצות השגויות של המדענית הראשונה. תפרנו תהליכים מדומים לתרחיש המבוקש על ידה. הזזנו אטומים ממקומם ימינה ושמאלה, הפכנו אותם ליונים זריזים. עשינו תעלולים עד שאיבדנו את הכיוון והתוצאות היו בהתאם. למרחב המציאות לא הצלחנו לחדור איתה וכל הבלגן לא עבד בדרך כלל.

הבנתי שלטבע פנים רבות. המודלים פעלו נכון, התוצאות שהתקבלו אצלי היו צפויות מראש, ידעתי לחשב אותן ומאותו רגע היה אפשר להשתמש בגבישים למטרות שונות ומגוונות. הניסויים הרבים במעבדה והחישובים שערכתי במחשב קירבו את המודלים מתיאוריה למציאות. לפי המודל שבניתי, חכמי המדע הבינו שאפשר לרשום מידע לתוך הגביש בין האטומים ולתרגם אותו בזמן נתון אחר לשפה מובנת. על בסיס התגלית כתבתי מאמרים מדעיים שהתפרסמו בעולם.

המודלים שבניתי היו התגלית שלי והדוקטורט שלי. אחרי החשיפה מול גדולי המדענים, הם המשיכו לחקור במחלקותיהם יישומים חדשניים לתגלית שלי. ידוע לי שבהמשך עבדו על ציפויי הדיסקים הראשונים לאחסנת מידע.

אני גיליתי חומר עם זיכרון. המונו-קריסטל שלי היה אחד מהגלגולים הראשונים של חומר עם זיכרון שנתן אור ירוק לעידן חדש, עידן המחשבים.

siberiawithlove

יום חמישי, 12 במרץ 2015

למזמינים דרך האתר 10% -0508123844